בתרונות רוחמה בדרום הארץ מכוסים בירוק
בתרונות רוחמה בדרום הארץ מכוסים בירוק
איריס גל
IRIS
GAL
past
Presiona la foto para agrandar
Click on picture to zoom
לחץ על התמונה לזום
Tomé la fotografía del Campo de trigo en el Valle de Yezreel en Israel. La foto fue tomada en honor del Día de la Independencia del Estado de Israel, y en honor de Shavuot.
En la Biblia, Shavuot es llamada la Fiesta de las Semanas (hebreo: חג השבועות, Ḥag ha-Shavuot, Éxodo 34:22, Deuteronomio 16:10); Festival de la Cosecha (hebreo: חג הקציר, Ḥag ha-Katsir, Éxodo 23:16), y el Día de los Primeros Frutos (hebreos יום הבכורים, Yom ha-Bikurim, Números 28:26).
El Talmud se refiere a Shavuot como Atzeret (hebreo: עצרת, literalmente, "abstenerse" o "retener"), refiriéndose a la prohibición de trabajo en estas vacaciones y para la celebración de las vacaciones y la temporada de Pascua. Dado que Shavuot ocurre 50 días después de la Pascua, Judios helenísticos le dieron el nombre de "Pentecostés" (πεντηκοστή, "día quincuagésimo") (que no debe confundirse con la celebración cristiana de Pentecostés).
La cosecha de cereales.
Además de su importancia como el día en que la Torá fue revelada por Dios a la nación de Israel en el Monte Sinaí (que incluye los diez mandamientos), Shavuot también está conectado con la estación de la cosecha de granos en Israel. En la antigüedad, la cosecha de granos duró siete semanas y se fue una temporada de alegría (Jer. 05:24, Deut. 16:9-11, Isa. 9:2). Se inició con la recolección de la cebada durante la Pascua, y terminó con la cosecha del trigo en Shavuot. Shavuot era por lo tanto el festival de clausura de la cosecha de granos, al igual que el octavo día de Sucot (Tabernáculos) era la fiesta de clausura de la cosecha de la fruta. Durante la existencia del Templo en Jerusalén, una ofrenda de dos panes de la cosecha de trigo fue hecho en Shavuot.
I took photography Wheat field in the Yezreel Valley in Israel. The picture was taken in honor of Independence Day of the State of Israel, and in honor of Shavuot.
In the Bible, Shavuot is called the Festival of Weeks (Hebrew: חג השבועות, Ḥag ha-Shavuot, Exodus 34:22, Deuteronomy 16:10); Festival of Reaping (Hebrew: חג הקציר, Ḥag ha-Katsir, Exodus 23:16), and Day of the First Fruits (Hebrew יום הבכורים, Yom ha-Bikkurim, Numbers 28:26).
The Talmud refers to Shavuot as Atzeret (Hebrew: עצרת, literally, "refraining" or "holding back"), referring to the prohibition against work on this holiday and to the conclusion of the holiday and season of Passover. Since Shavuot occurs 50 days after Passover, Hellenistic Jews gave it the name "Pentecost" (πεντηκοστή, "fiftieth day") (not to be confused with the Christian observance of Pentecost).
Grain harvest
Besides its significance as the day on which the Torah was revealed by God to the Israelite nation at Mount Sinai (which includes the Ten Commandments), Shavuot is also connected to the season of the grain harvest in Israel. In ancient times, the grain harvest lasted seven weeks and was a season of gladness (Jer. 5:24, Deut. 16:9-11, Isa. 9:2). It began with the harvesting of the barley during Passover and ended with the harvesting of the wheat at Shavuot. Shavuot was thus the concluding festival of the grain harvest, just as the eighth day of Sukkot (Tabernacles) was the concluding festival of the fruit harvest. During the existence of the Temple in Jerusalem, an offering of two loaves of bread from the wheat harvest was made on Shavuot.
את הצילום צילמתי בשדה של חיטה בעמק יזרעאל בישראל
הצילום צולם לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל,
ולכבוד חג שבועות .
על חג שבועות בישראל:
שָבוּעוֹת: על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
חג הקציר: משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה"
יום הביכורים: בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופהשם זה מוזכר בפרשת פנחס (ספר במדבר): "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ."
כמו כן, ביום זה הייתה מתחילה תקופת הבאת הביכורים, טקס שיש עמו עליה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לאל על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתם למשכן ולבית המקדש (תקופה זו נמשכה עד חג הסוכות). טקס הבאת הביכורים מוכר מההגדה.