GENTE
PEOPLE
אנשים
Autor: Alfredo López
originalmente publicado en la 3a y en la 7a edición
If I had to choose between photographing people or landscapes, I would be in a dilemma. But in the end I would certainly choose to photograph people.
What attracts me to photographing people is discovering the paradox in which we all have something to tell and we tell in silence. I'm interested in the moment that our facial and body language betray us and we unveil our "secrets" through our eyes or our body posture, physical appearance or a simple grin. That secret is undoubtedly what seduces me. Peculiar secrets, some dramatic others sad, happy, grumpy, funny, friendly, abused, beautiful, indifferent... every face and everybody has their own story to tell.
Each of these portraits are important characters in the theatre of life for me.
אם הייתי צריך לבחור בין צילום אנשים לבין נופים, הייתי שרוי בדילמה, אך בטוח הייתי בוחר לצלם אנשים.
המשיכה שלי אל צילום אנשים נובעת מתגלית הפרדוקס בו לכולנו יש סיפור לספר ואנו מספרים אותו בדממה. אני מתעניין ברגע בו בפנים ושפת הגוף שלנו בוגדים בנו, ואנו חושפים את "סודותינו" דרך העיניים שלנו או דרך שפת הגוף ותנוחה, נראות פיזית, או גיחוך פשוט. סוד זה הוא ללא ספק ביסודו של הפיתוי. סודות מוזרים, לעיטים דרמתיים לעיתים עצובים, שמחים, קנטרנים, מצחיקים, ידידותיים, מוכים, יפים, לא אכפתיים... לכל פנים ולכל גוף יש סיפור אישי לספר.
עבורי כל אחד מפורטרטים אלו הוא טיפוס חשוב בתאטרון החיים.
Si en fotografía tuviera que escoger entre gente y paisaje, me encontraría frente a un dilema, pero sin duda alguna escogería a la gente.
Lo que me atrae de fotografiar a la gente es descubrir la paradoja en la que todos tenemos algo qué decir y lo decimos en silencio. Me interesa el instante que nuestra expresión facial y corporal nos delatan y develamos nuestro "secreto" a través de la mirada, o de nuestra postura corporal, en la apariencia física ó en una simple mueca. Ese secreto es sin duda el que me seduce. Peculiares secretos, algunos dramáticos, otros tristes, alegres, malhumorados, graciosos, amables, maltratados, bellos, indiferentes... cada rostro y cada cuerpo tiene su propia historia qué contar.
Cada uno de éstos retratos es para mí un personaje importante en el teatro de la vida.
 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |