Autor: Moisés Levy
PAISAJE CONSTRUÍDO EN COLOR
BUILT LANDSCAPES IN COLOR
מויסאס לוי
Originalmente publicado en la edición n°10
BA in architecture, Moises has participated in international exhibitions like II Ponte Dell'Academia and the Firefighters Station in New York. He has received awards from Who's Who In interior Design, the Bienal de Venecia, and the Iberoamerican University. His photography has appeared in magazines like Black & White Magazine, Lenswork, and Interim and Color.
Egresado de la carrera de arquitecutra, Moisés ha participado en exposiciones internacionales como II Ponte Dell Academia y la Estación de Bomberos de Nueva York. Ha recibido menciones de Who’s Who In Interior Desing, La Bienal de Venecia y La Universidad Iberoamericana. Sus fotografías han figurado en revistas como Black & White Magazine, Lenswork, Interim y Color.
Desde pequeño, he sentido una especial atracción hacia el diseño espacial y su relación con la luz; cuando caminé alrededor de nuevas ciudades me fascinaba esta mezcla. Después, comencé a conectar la composición arquitectónica con paisajes naturales y como se influencian mutuamente, me hice más sensible a su relación.
El ser educado como arquitecto acostumbró a mi mente a buscar relaciones geométricas en todo y a percibir el efecto de la luz sobre el espacio. Yo pienso que estos son los elementos determinantes en mi fotografía, cuando comienzo a organizar una imagen, los conceptos geométricos que utilizo como arquitecto están presentes inconscientemente.
Al involucrarme en la fotografía de una manera más seria, me di cuenta que mi arquitectura tenía un diseño más claro y que pensaba cada vez más sobre los espacios como “paisajes construidos”. También comencé a agregar a mi vocabulario de arquitectura conceptos como “drama”, “contraste” y “destilación de elementos”; creo que ha sido un matrimonio muy afortunado que me ha enriquecido por ambos lados.
Los lugares deshabitados en mis imágenes son elegidas artisticamente, me gusta esa sensación de vacío que te hace pensar sobre el futuro. Me gusta el la sensación abstracta que logro, ya que como arquitecto creo que esos son los que causan mayor impacto sobre mi.
Cuando tomo una foto de un paisaje procuro incluir la menor cantidad de elementos posibles, “destilo la realidad para expresar ese espacio. Creo que estamos viviendo en un mundo muy saturado, y el encontrar imágenes que con pocos elementos expresan algo, le da la oportunidad al que observa de disfrutar un momento de paz en un mundo cada vez más caótico.
Creo que mis imágenes son atemporales, se escapan del tiempo, lo absorben, pueden ser sobre el pasado o el futuro; y hablo sobre años, horas y minutos. Al trabajar con tiempos de exposiciones largos las imágenes capturan el tiempo de forma diferente, lo “comprimen” y expresan imágenes que el ojo humano no puede ver sin la fotografía.”
Since I was young, I have felt a special attraction towards spatial conception and its relationship with light; when I walked around new cities I was fascinated by this mixture. Later on, I started linking the architectural composition with natural landscapes and how they influenced each other, I became more sensitive about their relationship.
Being educated as an architect gets the mind used to look for geometrical relationships in everything, and to perceive the effect of light in space. I think that these are determining factors in my photography, whenever I arrange an image the geometrical concepts that I use as an architect are unconsciously present.
By getting into photography in a more serious way, I noticed that my architecture had more clarity of design and that I thought more and more about my spaces as “built landscapes”. I also started to add to my architectural vocabulary concepts such as “drama”, “contrast” and “distillation of elements”; I believe it has been a very lucky marriage which has enriched me both ways.
The uninhabited spaces of my images are artistically chosen, I like that sense of emptiness that makes you think about the future. I like the abstract sense that I achieve since I believe that as an architect, those are the ones that cause a bigger impact on me.
When I take a picture of a landscape I try to include as few elements as possible, in order to express that space, I “distillate” reality. I think that we are living in a very saturated world, and by finding images that with few elements express something, the observer is given the opportunity of enjoying of a moment of peace in a more and more chaotic world.
I think that my images are timeless, they escape time, they absorb it, they can be about the past or the future; and I am talking about years and hours and minutes, when working with long exposures the images capture time in a different way, they “compress” it and express images that the human eye can not see without photography.
מגיל צעיר, אני מרגיש משיכה מיוחדת לתפיסה המרחבית ואת הקשר שלה עם אור; כשהסתובבתי בערים חדשות הוקסמתי מתערובת זו. בהמשך, התחלתי לפתח הקשרים בין ההרכב האדריכלי לבין נופים טבעיים, וההשפעה ששלהם אחד את השני, הפכתי רגיש יותר כלפי מערכת היחסים ביניהם.
חינוך כאדריכל מעניק לעין חיפוש אחרי מערכות יחסים גאומטריות בין הדברים, ולהבחין בהשפעה של אור בחלל. אני חושב שאלו הם גורמים בעלי השפעה ניכרת בצילום שלי, בכל פעם שאני מארגן תמונה המושגים הגיאומטריים בהם אני משתמש כאדריכל נוכחים שלא במודע.
על ידי התעמקות בצילום באופן רציני יותר, שמתי לב שהעיצוב האדריכלות שלי הפך לברור יותר, ושחשבתי יותר ויותר על החללים שלי במונחים של "נופים בנויים". אני גם התחלתי להוסיף למושגי אוצר המילים האדריכליים שלי מילים כמו "דרמה", "ניגוד" ו "זיקוק של אלמנטים"; אני מאמין שאלו הם נישואים ברי מזל שהעשירו אותי משני הכיוונים.
המרחבים הבלתי מיושבים של הדימויים שלי הם בחירה אמנותית, אני אוהב את תחושת הריקנות שגורמת לך לחשוב על העתיד. אני אוהב את התחושה המופשטת שאני משיג מכיוון שאני מאמין שכאדריכל, אלה הם אלה שגורמים להשפעה גדולה יותר עליי.
כאשר אני מצלם תמונה של נוף אני מנסה לכלול אלמנטים ספורים ככל האפשר, על מנת להביע את החלל, אני "מזקק" את המציאות. אני חושב שאנחנו חיים בעולם מאוד רווי, ועל ידי מציאת דימויים שעם כמה אלמנטים יכולים להביע משהו, למתבונן תנתן האפשרות ליהנות מרגע של שקט בעולם יותר ויותר קאוטי.
אני חושב שהתמונות שלי הן נצחיות, הם סופגות את הזמן, הן יכולות להיות אודות העבר או העתיד; ואני מדברעל שנים ושעות ודקות, כאשר עובדים עם חשיפות ארוכות התמונות מסוגלות ללכוד זמן בצורה שונה, הן "דחוסות" אותו ומביעות דימויים שהעין האנושית לא יכולה לראות בלי צילום.
Presiona la foto para agrandar
Click on picture to zoom
לחץ על התמונה לזום
Oakland Bay Bridge Vertical | Oakland Bay Bridge panorama | Manhattan SKyline Night |
---|---|---|
Grand Central | Grand Central Station | Gotham City |
Aurora en puente | Gotham City | |
Gotham City | Gotham City 8 Skew | Gotham City |
48st. | ||
42St Canyon | ||