top of page

URBANO

URBAN

העולם האורבני

 Autor: Doron Ben Shimon

originalmente publicado en la 10a edición

El mundo urbano me emociona. La gente, el diálogo, el movimiento y los cambios de escena. No es fácil llevar a cabo un diálogo con personas que no conoces y no es fácil de capturar el momento. Eso es lo que me hace amar todos estos momentos en el mundo urbano.

 

Solía ser un simple, la mayoría de la población vivía en aldeas, cerca del río, y delante de los campos verdes.

Poco a poco comenzó un flujo interminable de movimiento de la ciudad. Desde el duro trabajo manual a los sueños de un futuro mejor.

Vienieron los rascacielos cercanos a ellos, llegaron aquí y sus vehículos contaminaron el aire.

Mil se convirtieron en dos mil y luego de repente cientos de miles de personas y la ciudad crece y la alienación está creciendo.

Alguna vez muchos de nosotros vivimos en el pueblo y soñabamos con la vida en el lugar opuesto, la ciudad, ¿cuántos le gustaría dar el paso para volver a lo que era?

The urban world excites me. People, dialogue, movement and scene changes. It's not easy to conduct a dialogue with people you do not know and it's not simple to capture the moment. That’s what makes me love all these moments in the urban world.

 

It used to be a simple, the majority of the population lived in villages, near the river, and in front of the green fields.

Slowly began an endless stream of movement from the city. From the hard manual work to dreams of a better future.

Here they come and skyscrapers close on them, they come here and their vehicles pollute the air.

A thousand become two thousand and then suddenly hundreds of thousands and the city grows and alienation is growing.

Once most of us lived in the village and dreamed of life in the opposite, the city, how many would like to take the step to go back to what it was?

העולם האורבני מרגיש אותי . בני אדם ,הדיאלוג , תנועה השינויי וההתרחשות. זה לא פשוט לנהל דיאלוג עם בני אדם שאתה לא מכיר וזה לחלוטין לא פשוט לקלוט את הרגע. אזה מה שגורם לי לאהוב כול כך את הרגעים האלה של העולם האורבני.

 

פעם זה היה פשוט הרוב גר בכפרים, ליד הנהר, ומול השדות המוריקים. לאט לאט התחיל זרם בלתי פוסק של מעבר מהכפר לעיר. מהעבודה הקשה לחלומות של עתיד טוב יותר הנה הם מגיעים וגורדי השחקים סוגרים אליהם, הנה הם מגיעים ומסביב הרכבים מלכלכים את האוויר. מאלף פתאום זה אלפים ואז מאות אלפים והעיר גדלה והזרות רק הולכת וגוברת. פעם רובינו חיי בכפר וחלם על העיר שמנגד, כמה היום היו רוצים לעשות את הצעד לחזור למה שהיה?

bottom of page