top of page

FOTOGRAFÍA INTROSPECTIVA

צילום

PHOTOGRAPHY

Zoya Gregory

Zoya Gregory

Ruthy Talmor

Ruthy Talmor

Vered Brikenshtain

Vered Brikenshtain

Doron Ben Shimon

Doron Ben Shimon

Mauricio Ortega

Mauricio Ortega

Bo Ramírez

Bo Ramírez

Edgar Zaga

Edgar Zaga

Moisés Levy

Moisés Levy

Dubi Roman

Dubi Roman

Gloria García

Gloria García

Dubi Roman

Dubi Roman

Lindsay Basson

Lindsay Basson

Emilio Behar

Emilio Behar

En los albores de la fotografía éramos más inocentes. Presumimos que al fotografiar algo podríamos atraparlo intacto, tal y como era, sin añadir ni restar nada. Lo que capturaría la cámara sería algo confiable y más allá de manipulaciones, un documento. Sin embargo, el tiempo y el desarrollo de la fotografía nos encaran con una situación diferente. Pues como dijo el fotógrafo Ernst Haas “Sólo estás tú y tu cámara. Las limitaciones de tu fotografía están en ti mismo, ya que lo que vemos es lo que somos”. En otras palabras la toma de imágenes es un proceso dual en el que el observador captura un momento en el mundo exterior al tiempo que proyecta su mundo interior sobre él.

 

Todas las imágenes presentadas son más que las cosas, personas o paisajes que retratan; pues son un reflejo de las decisiones y la identidad de sus autores. La cámara, la luz, el día, lo que el observador pudo ver de acuerdo a su conocimiento o estado de ánimo, todos son factores para construir la imagen de un momento que no pudo ocurrir antes ni volverá a ocurrir después. La fotografía es un recordatorio de la futilidad y el esfuerzo humano por vencerla al capturar el instante para poder volver a observarlo. También nos recuerda la unicidad del observador detrás del lente. De tal manera que podríamos aventurarnos a decir que tomar fotos puede ser una forma de autoexploración y una fuente de conocimiento. Después de todo las palabras de Aristóteles siguen siendo ciertas: “conocerte a ti mismo es el principio de toda sabiduría”. 

 

At the dawn of photography we were more innocent. We assumed that by photographing something we would capture it just as it was, without adding or subtracting nothing.  The camera would catch something reliable and beyond manipulation, a document. However, time and the development of photography itself face us with different circumstances.  As photographer Ernst Haas once said “There is only you and your camera. The limitations in your photography are in yourself, for what we see is what we are”.  In other words, picture-taking is a twofold process in which the observer captures a moment in the outer world while he projects his inner world onto it. 

 

All the images presented in this edition are more than the things, people or landscapes they portray since they are the reflection of the decisions and identities of their authors.  The camera, the light, that day, what the observer could perceive according to his knowledge or emotional state, all of these, are ingredients in the construction of the image of a moment that did not happen before and will not happen afterwards. Photography reminds us of both our fleetingness and the human effort to beat it by capturing an instant to observe it again.  Hence we could dare to say that taking pictures could be a form of self-exploration and a source of knowledge. After all Aristotle words remain true: “Knowing yourself is the beginning of all wisdom”. 

בשחר הצילום היינו תמימים יותר. הנחנו כי בצילום משהו היינו לוכדים אותו בדיוק כפי שהיה, ללא הוספה או הפחתה של דבר. המצלמה הייתה תופסת משהו אמין ומעבר מניפולציה, מסמך.אך הזמן והתפתחות הצילום עצמו מעמידים בפנינו נסיבות שונות. כצלם ארנסט האס אמר פעם: "יש רק אותך ואת המצלמה שלך. המגבלות בצילום שלך הן בתוכך, מפני שמה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו ". במילים אחרות, לקיחת תמונה היא תהליך כפול שבו המשקיף לוכד רגע בעולם החיצוני בזמן שהוא מקרין את העולם הפנימי שלו על הדימוי.

 

 

כל התמונות שהוצגו במהדורה זו הן יותר מעצמים, אנשים או נופים, מאחר שהם ההשתקפות של החלטות הם מתארים את זהותם שלאלו העומדים מאחורי המצלמה. המצלמה, האור, באותו יום, מה שהצופה יכולה לתפוס על פי הידע שלו או מצבו הרגשי, כל אלה, הם מרכיבים בבניית דמותו של רגע שלא קרה בעבר ולא יקרה אחר כך. צילום מזכיר לנו את הארעיות שלנו ואת המאמץ האנושי לנצח ארעיות זו על ידי לכידה מיידית כדי להתבונן בה שוב. מכאן אנו יכולים להעז ולומר שצילום יכול להיות צורה של חקירה עצמית ומקור לידע. אחרי הכל מילותיו של אריסטונשארו מהימנות: "ידיעת  עצמך היא תחילתה של כל חוכמה".

Comentario Editorial por

Editorial comment by

Edmeé García

bottom of page