CUBA
FASHION
אופנת קובה
Autor: José A. Rey
חוסה א. ריי - קובה. כילד חלמתי לכבוש את העולם בכמה דרכים. התאמנתי בספורט, למדתי מוסיקה, אספתי בולים. הכול עבד כמו שצריך, עברתי מפעילות לפעילות.
עד שקיבלתי את המצלמה הראשונה שלי.
להתבונן בעולם דרך העינית, לכוון ולראות איך היא תופסת רגעים שונים של מציאות, זה עבד נפלא ומאז היא לא משה מצדי. ברגע שיכולתי לאפשר לעצמי כלכלית קניתי את המצלמה הראשונה שלי. הלכתי על זה בכל הכוח, התחלתי ללמוד מספרים, מאמרים, הדרכות ושיעורים. זללתי במהירות גבוהה כל מה שיכולתי לשים ידי עליו.
היום אני שואף לשתף עם אחרים את העולם הסובב אותי. עבור קובני זה יותר מחלון אל העולם, זוהי דלת שדרכה אני רוצה להגיע עד מפתנם של אלו שחולמים כמוני להטביע חותם על הזמן שחיו בו.
José A. Rey - Cuba. Cuando niño soñaba con conquistar el mundo de diversas maneras, practique deportes, estudié música, coleccione sellos; todo funcionó adecuadamente de una actividad a otra, hasta que recibí mi primera cámara.
Mirar el mundo a través del visor, registrarlo y luego contemplar su captura de diferentes momentos, funcionó como un detonante y no se separó nunca más de mi lado.
En cuanto a las posibilidades económicas me permitieron comprar mi primera cámara me lancé de lleno y comencé a estudiar, libros, tutoriales, artículos, clases, todo lo que cayera en mis manos fue devorada a alta velocidad.
Hoy quisiera compartir con otras personas el mundo que me rodea. Para un cubano que vive en esta isla es más que una ventana hacia el mundo, es la puerta a través del cual quiero cruzar el umbral de otros que sueñan como yo y pretendemos dejar la huella del tiempo vivido.
originalmente publicado en la 11a edición
José A. Rey - Cuba. As a child I dreamt of conquering the world in various ways, I played sports, studied music, collected stamps; everything ran smoothly from one activity to another, until I received my first camera.
Looking at world through the viewfinder, registering it, and then contemplating its capture of different moments, it worked as a detonator and it never left my side.
As soon as the economic possibilities allowed me to buy my first camera, I went full on and started studying books, tutorials, articles, classes, everything that fell into my hands was devoured at high speed.
Today I would want to be able to share the world around me with other people. As a Cuban living on this island it is more than a window to the world, it is the door through which I want to cross the threshold of others who dream like me and try to leave a footprint of the time lived.
Y resulta que la palabra, la isla, la gente, el archipielago que llamamos Cuba se convirtio en el tema de moda del planeta desde hace unos meses. Expertos del tema Cuba aparecen por todas partes, nos visitan actores, modelos, artistas, hombres de negocio, comediantes, expertos en comercio, viajes o arquitectura.
Aparentemente todo el mundo tiene opiniones sobre nuestra manera de decir, vestir, hablar, algunos te tratan con simpatía, otros solo vienen a lo suyo, en busca de algo que llevarse para compartir sobre la isla que ha estado aqui durante muchos años, pero que antes no se atrevían a visitar, mucho menos a comentar.
Hoy miercoles 4 de marzo deben estar pasando por TBS un especial desde Cuba, el primer late night show en la isla, una visión refrescante y alegre sobre Cuba, cuantos estaran pendientes de la version de Obrien´s sobre La Habana, cuantos formarán sus opiniones despues de ver el show, que recoge la visión de un hombre y del equipo que le asistió durante esos días en La Habana.
Cuantos estiraran los brazos y abriran los ojos, no para regalar, no para compadecer, sino para colaborar con respeto, para dialogar con mesura, para tratar como iguales a isleños que no por tener menos acceso al mundo ¨tecnologico¨y ¨moderno¨fuera de esta fronteras se puedan considerar ciudadanos de segunda.
Cuantos permaneceran pendientes de este pedacito de tierra en el planeta, cuando la moda ¨Cuba¨ pase.
Turns out the word, the island, the people, the archipelago we call Cuba became the hot topic of the planet for a few months. Experts on the Cuba subject come from everywhere; we have received visits from actors, models, artists, businessmen, comedians, experts in trade, travel, and architecture.
Apparently everyone has an opinion about our way of dressing, talking; some treat you with sympathy, others just come for their own reasons, searching for something to be shared on this island that has been here for many years, but before they did not dare to visit, much less to comment on.
Today Wednesday March 4 a special program about Cuba must be being broadcasted on TBS, "the first late night show" on the island, a refreshing and joyful vision of Cuba, earrings few key chain version of Obrien's on Havana, how many will form their opinions after seeing the show, which reflects the vision of one man and the team that assisted him during those days in Havana.
How many will remain with arms stretched and open eyes, not to give, not for pity, but to collaborate in regards to dialogue with restraint, to treat as equal to islanders which do not have access to world ¨tech¨ and ¨modern¨ outside its borders and not be considered as second-class citizens.
How many will remain pending for this piece of land on the planet, when the Cuba fashion passes?
מסתבר שהמילה, האי, האנשים, הארכיפלג שאנו מכנים קובה הפך לנושא חם בעולם מזה כמה חודשים. מומחים בנושא קובה מופיעים בכל מקום, מבקרים אותנו שחקנים, דוגמניות, אמנים, אנשי עסקים, קומיקאים ומומחים במסחר, נסיעות ואדריכלות. נראה שלכולם יש דעות על דרכי הביטוי, הלבוש, אופן הדיבור שלנו, אחדים מתייחסים אליך באהדה, אחרים באים לעניינים שלהם, בחיפוש אחר משהו מיוחד לשתף על האי שקיים כאן במשך שנים רבות, אבל לפני כן לא העזו לבקר בו, ופחות מזה להביע דעה.
היום יום רביעי הרביעי במרס, תכנית מיוחדת בערוץ אמריקאי TBS על קובה, תכנית הלילה הראשונה על האי, גרסה מרעננת ומשמחת של קובה.
אחדים מצפים בדריכות לגרסה של או'בריין על הוואנה, שלפיה יגבשו את דעתם, לאחר שיראו את התכנית, המשקפת את נקודת מבטו של אדם אחד וצוות שסייע לו באותם ימים בהוואנה.
ואחרים יפתחו את הזרועות ויפקחו את העניים, לא כדי להעניק ולא בשביל לרחם אלא בשביל לשתף פעולה מתוך כבוד, מתוך דיאלוג מאופק, כדי להתייחס כשווים אל בני האי, שלא הייתה להם גישה לעולם הטכנולוגי המודרני ולא לראות בהם אזרחים מדרגה שנייה.
כמה מכל זה יישאר תלוי ועומד לחלקת הארץ הזאת על פני כדור הארץ כאשר 'אופנת קובה' תחלוף..